אוופס! נשברה צלחת!! מזל טוב! המחותנות מתחבקות ומזילות דמעה או שתיים.
הסבתא נותנת נשיקה חמה לכלה המרוגשת, ומהסלון נשמע קול זמר “ענבי הגפן בענבי….”
בשעה טובה, מצא שקע את התקע ומכסה את הסיר….
אך מה מהמחותנת את הרוגע מסיר?
אאוצ’, צביטה פנימית חזקה, האירוע האחרון היה גרוע, ולא השאיר לי טעם של עוד….
איך הפעם הקייטרינג יהיה משהו מהחלומות?
מכירים את זה שכל ערב אירוע יש את הלחץ הזה?
לחץ פנימי חזק, שמשהו לא יהיה בסדר.
שהמלצרים יפשלו ויחשבו שזה באולם אחר,
שהאוכל יהיה תפל, שיהיה כמות מדוקדקת של מנות,
ולדוד ר’ זלמן שהגיע במפתיע, יהיה רק קצת רוטב פטריות בקסרול מהמנה הראשונה.
אז באירוע האחרון הזמנתם קייטרינג גדול, וותיק, חשבתם שזה מבטיח חוויה אחרת….
מה שהתברר בסופו של דבר, כטריגר לחוויית אי השירות.
אז אמנם הם מנוסים ומפורסמים, אבל למעישה, לא נראה שהיה מישהו בצד השני של הטלפון.
איך היה האירוע? גרוע.
מבחינת המלצרים שהיו לא ממושמעים, האוכל שהוציאו בזמנים לא מתאימים, כמות המנות שהייתה בקימצון.
בקיצור. טעם מר נשאר.
מה הלאה?
אז במהלך האירוע, ניסיתם לבקש, להסביר את עצמכם, ואת הרצונות שלכם.
אז הם הנהנו וחזרו למסך. עד למנה הבאה. שהגישו בעת ובזמן הכי פחות מתאימים.
האמת? זה מה ששבר את השיא.
לא הם, לא עוד!
ובאירוע שקדם לו, הזמנתם קייטרינג בייתי וחמים, זה היה נשמע מבטיח בטלפון.
מה שהתברר כפדיחה אחת גדולה.
התפריט, היה דלוח, אה, כן, וטיפה מלוח.
עריכה מבישה שאין כאן המקום לתארה. והכול בחסכנות, עד לגרגיר האורז.
בררר….
זה ממש עושה צמרמורת להיזכר בזה, בעוגמת נפש, באי נעימות מהאורחים,
לפחות חתן הבר מצווה היה מאושר ולא ראה ממטר…..
רק מישש את החליפה ובדק את הקנייטש כל 4 שניות בממוצע.
אתם נזכרים בזה שניסיתם ליישר קצת את המפות העקומות, לעצב ולצלחת את המנות
אבל אפעס, השולחנות כאילו אמרו לכם: קבלו אותנו איך שאנחנו….
נו, אז לקחנו נשימה והבטחתנו לעצמנו,
שלא עוד. על הפדיחה הזאת, אנחנו לא נחזור.
את השמחה הבאה, כנראה נעשה לבד.
איך? אלוקים יודע. לא אנחנו.
פנינו לחיים ועדינה זכריש בעלי הקייטרינג ‘זכריש’, כדי לקבל טיפים מקצועיים,
להצלחת האירועים הביתיים שלנו:
שלום וברכה,
אז, בעלי אירוע יקרים, או בעלי אירוע בעתיד…
אנחנו כאן בשביל לתת את 5 הטיפים שיובילו לאירוע מוצלח,
מאורגן ורגוע!
אז בואו נתחיל…
טיפ ראשון: תהיו מסודרים!
קחו איתכם דף ועט, או מחשב ומקלדת, ותעשו רשימות.
מיהם האורחים שמגיעים לאירוע, כמה ילדים וכמה מבוגרים.
מהו התפריט המתוכנן, אם התחלקתם בעבודה, אז מה בדיוק מכין כל אחד.
מתי תכינו כל חלק בתפריט.
מאי נפקא מינא?
כשאתם יודעים לקראת מה אתם הולכים, אתם יכולים לתכנן את עצמכם טוב יותר, וחצי מהקושי נעלם,
אין שמחה כהתרת ספקות, ואין כמו שמחה עם רשימות!
אז קחו עכשיו דף ועט, או מחשב ומקלדת….
דף ראשון – רשימת מוזמנים, חלק ראשון מבוגרים, חלק שני ילדים.
דף שני – תפריט מפורט מפורט, עד לחמוציות שתפזרו על סלט הכרוב.
ליד כל מאכל – מתי אתם מכינים, ואז – להדגשות.
כל מה שתכינו ביום X תסמנו בצבע G ומה שתכינו ביום Y תסמנו בצבע E ככה יהיה לכם ברור מה כל יום.
בהצלחה!
טיפ שני: לא להתקמצן!
אחרי ש”הלכתם על זה”, והחלטתם כי תכינו בעצמכם את האירוע, או בשיתוף המשפחה, אל תהיו מידיי מרובעים.
זה לא שווה את זה, אל תתקמצנו על דברים קטנים, התחושה החמצמצה שחסר משהו,
אם זה מלצרים שהחלטתם לוותר עליהם, או אביזרים משלימים שהיו נראים לכם תוספת מיותרת,
יכולה להרוס טעם של אירוע שלם, מושלם ככל שיהיה.
למה זה חשוב?
כי זה שהחלטתם לחסוך מעט ולהכין בעצמכם, לא מחייב אירוע סוג ב’, זה יכול להיות אירוע ממש ברמה.
אז הנקודות הקטנות האלה, יכולות להשפיע המון על האירוע שלכם.
וכן, שבפעם הבאה בה תרצו להכין בעצמכם אירוע, תזכרו את זה כדבר חיובי, ולא כמשהו מעצבן, בלתי מושלם, בדיעבד.
אני מכיר באישי משפחה שעשתה אירוע, והחליטו לחסוך את המלצרים,
הרעיון היה “ממילא יש הרבה בחורות, שיגישו” בסופו של דבר, הייתה להם עוגמת נפש גדולה.
הבנות הגישו, ובאיזשהוא שלב, נגמר להם.
ואז נאלצו הנשים להגיש, ולהפסיד דברים יפים מעזרת הגברים, וכל השבת זה היה נושא מעיק: המלצרים.
האם הם שמחו בחסכון הזה? ודאי שלא, ובאירוע הבא, זה היה הדגש הראשון, לא להתקמצן על מלצרים!
תכל’ס, איך נוכל למעשה לבצע את זה?
שוב קחו את הדף או המקלדת, ותרשמו לכם נקודות קטנות שעלולות להישכח,
כמו: אגרטלים לשולחנות, מיץ ענבים לקידוש והבדלה, גביע, מלצרים, וכל מה שעולה בדעתכם.
הוסיפו אחרי הכול:
אירוע מושלם, כולל את הפרטים הקטנים!
הדגישו את המסגרת במדגיש זרחני, ותלו על המקרר או במיקום מרכזי אחר עד לאירוע עצמו.
כך, בעז”ה, לא תשכחו את הפיצ’יפקס….
טיפ שלישי – תמצאו זמן לעצמכם.
בתוך ים המטלות, וכל שלבי הכנת האירוע, מצאו זמן לעצמכם,
לתחביבים שלכם, להליכה היומית, או לפינוקים שאתם אוהבים,
אל תוותרו על עצמכם! אתם מספיק חשובים!
ניתן גם להחליט מראש, על איזה צ’ופר שימריץ אתכם לעבוד, וימתין לכם בסוף יום העבודה.
בנוסף, ארוחות ושינה זה הבסיס, וזה חלק מסוד ההצלחה.
כשהמוח שלכם ערני וצלול, ואתם שבעים ונינוחים, הכל קל יותר, אפשרי יותר, והכול -רץ….
בתוך העומס והלחץ חשוב לשמור, על רגעים שנותנים כוח, ומתניעים את כל המערכת…
הערת אגב: “לישון על זה לילה” פירושו,
לקום ליום חדש עם מוח צלול ונקי.
אז איך עושים את זה?
דפדפו לדף הבא אצלכם במחשב או בדפים, ועשו לעצמכם מבצע!
כל יום (במהלך השגרה זה מאוד מומלץ גם )
בתקופת האירוע, סמנו שני תחביבים שעשיתם, כמה שעות ישנתם, והאם אכלתם ארוחות מסודרות,
וכן, האם צ’יפרתם את עצמכם.
כך תהיו במעקב שאכן אתם דואגים לעצמכם.
אתם יכולים גם למנות מישהו (כמו בעל / אישה), שידאגו להזכיר לכם כל יום, ארוחות מסודרות, שינה, ושני תחביבים.
הצלחתם? כל הכבוד!
אתם ממלאים תפקידכם נאמנה!
טיפ רביעי: אירוע תקין בבית תקין.
לא מבלגנים על בלגן!
לא פותחים מטבח לאירוע לפני שהבית במצב אופטימלי, כל משפחה והאופטימלי שלה….
אבל הכי מומלץ, שאין כביסה על הראש, כלים שיושבים שבוע בכיור,
ובקיצור כל מה שלא נוצר היום ויווצר מחר, אלא דברים שכבר יושבים ומחכים.
את אלה – מומלץ לנקות מהראש ומהבית, ככה תתחילו לבלגן לאירוע, על רגל ימין.
כשאתם יודעים שיש לכם על הראש “רק”, את ה80 מנות בלינצ’ס ופשטידות ומנה אחרונה ו…. ו….
אז אמנם זה לא רק, אבל זה משהו ממוקד!
הראש שלכם לא צריך להתפזר, בין האפיה והבישולים לכביסות שמעלות עובש,
ולכיור העמוס שלא נותן לאף מנוחה, כל פעם שאתם מתקרבים לאזור.
אז בואו, סיימו עם בלגן פרק א’, ותעברו לבלגן פרק ב’.
ספציפי, משמח, ממוקד, ותכליתי יותר!
איך עושים את זה בפועל?
אז ככה, חלקו את הזמן שיש לכם להכנות לאירוע, לעשרה חלקים.
אם לדוגמה יש לכם כ20 שעות, אז כל חלק זה שעתיים.
הקדישו את ה10% הללו, לשיקום וייצוב הבית, מבחינת כלים בכיור, כביסות, וכל הדברים הקריטיים.
נסו להספיק בפרק הזמן הקצוב, כמה שיותר.
לאחר שהסתיים פרק הזמן, תניחו לבית, והתחילו בעבודה, כשאתם מלאי סיפוק, על רגל ימין!
טיפ חמישי – שימו את ההצלחות בפרונט!
בכל אירוע שהוא, יש את ההצלחות, ויש את הפשלות, האי נעימויות, כל הבלתמ”ים….
באיזה תחושה תצאו מהאירוע?
באיזו תחושה תבואו לאירוע הבא?
זה תלוי רק בכם!
החזון איש אומר, שהניסיונות של האדם נקבעו מן השמים,
אך התחושות והפרשנויות סביב זה, הוא היחיד שקובע.
אז אם היו אי אלו דברים לא משהו, (ובטוח שהיו!)
תזיזו לצד, תתמקדו בחיובי, במה שמוסכם על כולם שיצא טוב, שימו בפרונט את מה שיעשה לכם טוב להיזכר בו.
אם לדוגמה המנה אחרונה יצאה מפושלת, אבל השיר שהילדים עשו היה וואו, אז תמקמו את השיר במרכז.
ככה, בעז”ה יהיה לכם בסיס טוב לאירוע הבא,
עם זיכרונות טובים, של אירוע כמעט פרפקט!
ולמעשה,
עשו לעצמכם תזכורת בפלאפון, בלוח שנה, יום אחרי האירוע.
תכתבו שם: איך היה האירוע?
מה היה הכי מוצלח?
ואז, ביום שאחרי, תדגישו לעצמכם את מה שהלך טוב,
ואיתו תצאו מהאירוע, הלאה.
מקווים שהצלחנו קצת לסדר לכם את הראש,
הלוואי שתגיעו רגועים יותר לקראת השמחה הבאה שלכם,
הלוואי, והיה זה שכרנו.