שידוך הוא בעצם סוג של תיווך ע”י מישהו חיצוני בין הבחור לבחורה. לא חידשתי לכם, נכון?
אחרי שעולה ההצעה, יש את שלב הבירורים- כל צד מברר על הצד השני כדי לבדוק התאמה בסיסית בין המשפחות ובין המיועדים להיפגש…התאמה באורח החיים, התאמה לסגנון האישיות וכו’.
לאחר מכן מגיע שלב הפגישות. ומכאן עולה השאלה- למה צריך להיפגש? מה מטרת הפגישות? מה נבדוק בפגישה שלא בדקנו בבירורים? כיצד פגישה תקדם אותי לקראת החלטה??
בואו נעשה מעט סדר בדברים:
איך בודקים התאמה בפגישות?
המטרה העיקרית היא לבדוק התאמה בסיסית בין הבחור לבחורה. ישנם כמה מטרות לפגישות, והן מתחלקות לפי מס’ הפגישות. לכל פגישה יש מטרה אחרת- מתקדמת ועמוקה יותר מהפגישה הקודמת. שנתחיל לפרט?
פגישה ראשונה
המטרה העיקרית של פגישת שידוך ראשונה היא קודם כל מציאת חן ובדיקת התאמה לאופי. פשוטו כמשמעו: אדם צריך לראות את המיועדת לו- וכן להיפך- לפני שמחליטים על חתונה… בעת הפגישה לא מדברים על נושאים עמוקים ורציניים, זו פגישה קצרה בד”כ, קלילה והשיחה צריכה להיות נעימה וזורמת- על המשפחה, על הלימודים או העבודה, על חברים וסביבת מגורים- נגיעה מלמעלה, לא בצורת חקירה חלילה!
בזמן הפגישה חשוב לשני הצדדים לבדוק האם יש היתכנות בסיסית להעמקת הקשר בהמשך- זאת אומרת האם יש מציאת חן ראשונית.
חשוב להדגיש
יש המצפים לבוא, ו- “שזה זה- אדע מיד שזה זה!” המציאות בשטח שונה, וכל מבוגר יאמר לך את זה בפה מלא. לעיתים, המגיעים בגישה זו- מתאכזבים פעם אחר פעם ועלולים להמתין זמן רב אם בכלל עד שיחליטו להתקדם…הדרך הנכונה היא לבדוק שיש התאמה בפגישות- שיש אינטראקציה ותקשורת זורמת, שיש בסיס לקשר מתמשך- ואם אין סיבה משמעותית שמפריעה לכם- אל תורידו מיד את ההצעה! אל תשללו. המשיכו לפגישה שניה ושלישית כדי לקבל כיוון של “כן” או “לא”.
בלי לחץ!
פגישה ראשונה בד”כ מלווה בלחץ ובביישנות טבעית ועל כן צריך להתחשב בצד השני, לתת לו את הזמן להיפתח ולהרגיש נינוח. לעיתים- הדבר קורה רק בפגישות מתקדמות! זו הסיבה שאין להתייחס לפגישה ראשונה כמכריעה- אלא רק כבדיקה האם יש התאמה בסיסית בפגישה, נשיאת חן והאם אנו מסוגלים לשוחח ולהבין אחד את השני. בד”כ הקשר מתחיל לזרום רק בהמשך הדרך.
בסיום הפגישה שאלו את עצמכם- היה לנו כיף ביחד? מעניין? הייתי רוצה להמשיך לעוד פגישה? אם כן- סימן שאכן יש התאמה באופי ומציאת חן, ואפשר להמשיך להיפגש ולהעמיק את הקשר.
פגישה שניה ואילך
פגישה שניה היא כבר רצינית יותר ומעמיקה יותר. בפגישה זו מתחילים לדבר על שאיפות, על מטרות ועל נושאים רוחניים. מטרת הפגישות המתקדמות היא התאמה של רמה רוחנית חופפת. כאשר יש פערים גדולים מידי ברמה הרוחנית עדיף להימנע מקשר שייצור לאחר מכן בעיות וחילוקי דעות משמעותיים.
ההדגשה היא על פערים גדולים- כי פערים קטנים ניתן עם הזמן להסתדר, להגיע לעמק השווה….
איך בודקים רמה רוחנית והתאמה בפגישות?
משוחחים על כך: נושאי השיחה צריכים להיות בתחומים שונים הנוגעים לניהול הבית היהודי, ועל כל צד להביע את עמדותיו ודעותיו בנושא: עבודה של האישה או הבעל/ חינוך ילדים / היחס לתקשורת/ פנאי וטיולים וכו’
עוד כמה דגשים חשובים:
- בפגישות אלו מעלים גם נושאי שיחה הקשורים לניהול כללי וחיים משותפים גם בלי קשר לרוחניות, כי גם בהם צריך להגיע לאיזשהו התאמה בסיסית. שוחחו על אפשרויות של עזרה בבית, ניהול כלכלי וכו’
- אל תיכנסו לוויכוחים! אין זה הזמן ואין המקום להתווכח ולריב. במידה ויש חילוקי דעות- נסו להביע את עמדתכם בצורה מכובדת- וגם אם הצד השני לא קיבל זאת- הניחו לנושא. לעיתים לאחר זמן- ואפילו רק בפגישה הבאה הדברים מחלחלים ומתקבלים אצל הצד השני.
העיקר שיהיה בהצלחה 🙂
